זכרון דברים – האם מדובר בחוזה מחייב?

האם זכרון דברים עשוי להיחשב כהסכם המחייב את הצדדים שחתמו עליו? זכרון דברים מהווה בדרך כלל מסמך המסכם הבנות ראשוניות שצדדים לעסקה או הסכם מסוים הגיעו אליהן. לא פעם צדדים לזכרון דברים אינם מתכוונים כי המסמך ישמש כהסכם מחייב ביניהם, אך מבחינת החוק עשויה להתקבל מסקנה כי מדובר בחוזה מחייב. בהתאם, מומלץ לפנות לייעוץ משפטי עם עורך דין המתמחה במשפט מסחרי לפני חתימה על זכרון דברים. על כך יסביר במאמר זה עורך הדין מיכאל דקר, שותף ומומחה למשפט מסחרי ממשרדנו.

מהו זכרון דברים, ולמה הוא משמש?

לעיתים קרובות, עסקאות אינן נחתמות בתוך יום אחד, וקודמת להן תקופה ממושכת של משא ומתן. במהלך המשא ומתן, הצדדים לעסקה המתגבשת עשויים להגיע להבנות לגבי פרטים שונים בעסקה. פרטים אלה לא פעם מתועדים על גבי מסמך כתוב, המכונה זכרון דברים. זכרון הדברים עשוי לשמש לצורך הקלה על הצדדים במסגרת המשא ומתן, ולמנוע ״גרירת רגליים״ או התחמקות מאמירות במסגרת המשא ומתן כאשר הוא מגיע לשלבים מתקדמים. ואולם, לא כולם מודעים לכך שזכרון דברים עלול לחייב את הצדדים למסמך, ממש כמו חוזה סופי בין הצדדים.

הדבר עשוי להיות רלוונטי לגבי כלל סוגי החוזים, ובכלל זה חוזי שכירות דירה, חוזים למכירה או רכישה של נדל״ן, הסכמי עבודה, הסכמים עסקיים וכיו״ב. למרבה הצער, עקב אי היכרות עם החוק, לא אחת קורה שצדדים לזכרון דברים (לרבות צדדים בעלי ניסיון בעריכת עסקאות) אינם יודעים כי הם חצו את נקודת האל-חזור במשא ומתן וכי תיעוד ההסכמות ביניהם הפך למחייב, על אף שלא כל פרטי העסקה סוכמו עדיין בין הצדדים. הדבר עלול ליצור לא מעט מחלוקות ואי הבנות, ולעיתים אף להסתיים בתביעות בסכומי עתק בבית המשפט. להלן נסביר על המצב המשפטי והפתרונות האפשריים בהרחבה.

מה קובע החוק בנושא?

חוק החוזים בישראל אינו עוסק בשם או בכותרת הניתנת למסמך מסוים. כלומר, החוק לא מבחין בין חוזה מחייב ובין מסמך שאינו מהווה חוזה מחייב על בסיס הכותרת ״חוזה״ או ״זכרון דברים״. במקום זאת, החוק קובע מבחנים שונים לצורך הכרעה מהותית בשאלה האם מסמך מסוים מהווה חוזה. המבחנים העיקריים להכרעה על קיומו של חוזה מחייב הם שאלת קיומן של הצעה והסכמה לאותה הצעה (קיבול), רמת המסוימות של ההצעה והשאלה האם המסמך מהווה מפגש רצונות בין הצדדים (המכונה בלשון משפטית ״גמירות דעת״). חוק החוזים מנוסח בצורה כללית יחסית, באופן שנועד לאפשר גמישות ולהותיר מקום לפרשנות במקרים של מחלוקת. עם זאת, כאן גם טמון הקושי סביב החוק, שכן הצדדים אינם תמיד יכולים לדעת כיצד יתפרשו ההסכמות ביניהם בשלב המשא ומתן.

אחד מפסקי הדין החשובים בנושא, אשר ממחישים זאת היטב ומהווים הלכה מנחה עד היום, ניתן בבית המשפט העליון בשנת 1989 (מספר פסק הדין הוא ע״א 692/86). פסק הדין עסק במסמך אשר נכתב במהלך משא ומתן בין חברה אשר היה בבעלותה מגרש, ובין רוכשים אשר תכננו להקים על אותו מגרש בניין מסחרי. המסמך נכתב על מחברת בכתב יד, ונרשמו בו הפרטים אשר הצדדים הסכימו עליהם, כמעין זכרון דברים.

המסמך לא נחתם על-ידי מי מהצדדים. במקביל לכתיבת המסמך, הצדדים לחצו ידיים, השיקו ביניהם כוסות יין וסיכמו כי ייפגשו ביום המחרת כדי לדון על פרטי העסקה הסופית. עם זאת, פגישה זו מעולם לא התקיימה, ולאחר מכן המגרש נמכר לצד שלישי. בית המשפט בחן את פרטי העסקה וקבע כי ההבנות שהצדדים הגיעו אליהן מהוות הסכם מחייב, אשר לא היה מקום לחמוק ממנו בדרך של מכירת המגרש לגורם אחר. בהתאם, חייב בית המשפט את החברה לפצות את הרוכשים בגין הפרת חוזה. כלומר, בשורה התחתונה – זכרון דברים בהחלט עשוי להוות חוזה מחייב.

האם ניתן לבטל זכרון דברים לאחר שנחתם?

אם פסק הדין הנ״ל נשמע בעייתי בעיניכם, בהחלט ניתן להבין זאת. הכרעה כי זכרון דברים מהווה חוזה מחייב עשויה ליצור לא מעט בעיות ומחלוקות. דמיינו, למשל, מקרים בהם עסקה (כגון עסקה למכירת נדל״ן) דורשת היתרים של רשויות או גופים חיצוניים, והצדדים טרם פנו לקבלת היתרים אלה, לאור כך שהם סברו כי הם עדיין נמצאים בשלב המשא ומתן. גם אם בית המשפט יקבע כי עסקה כזו נחשבת לחוזה מחייב, ייתכן מאוד כי הצדדים לא יוכלו להוציא את העסקה אל הפועל בסופו של דבר, עקב אי מתן ההיתרים הנדרשים. זו רק דוגמה אחת מיני רבות לכך שזכרון דברים עלול לגרום לשלל בעיות, ובהתאם מומלץ כי צדדים למשא ומתן יערכו את הבדיקה המשפטית הנדרשת על מנת להימנע מהן.

במקרים בהם צדדים הגיעו ביניהם לזכרון דברים ומי מהצדדים מעוניין לבטל את התוקף המשפטי של המסמך, חשוב להימנע מפעולות חד צדדיות. כפי שהמחשנו לעיל, בתי המשפט בישראל מוסמכים לפסוק (ופוסקים בפועל) פיצויים בגין הפרת התחייבויות במסגרת זכרון דברים. גם כאשר מכריע בית המשפט כי מדובר במסמך המהווה חלק ממשא ומתן, ולא הסכם מחייב, תיתכן פסיקת פיצויים עקב הפרת חובת תום לב של הצדדים. לאור זאת, מומלץ מאוד להיעזר בעורך דין המתמחה בדיני חוזים ומשפט מסחרי על מנת לפעול לביטול או שינוי הסכמות שנכללו בזכרון הדברים, בכדי לפעול כדין ולהימנע מחשיפה לתביעות וחובת תשלום פיצויים בגין הפרת ההתחייבויות.

צרו קשר עם עורך דין המתמחה במשפט מסחרי

לסיכום, זכרון דברים בהחלט עשוי להוות חוזה מחייב, גם כאשר הצדדים טרם הגיעו ביניהם להבנות סופיות. בהתאם, מומלץ להימנע מלפעול ללא היכרות עם החוק בנושא, ולהסתייע בעורך דין מומחה למשפט מסחרי במהלך המשא ומתן. לכל שאלה נוספת, ניתן ליצור קשר עם משרדנו, המתמחה בדיני חוזים ומשפט מסחרי. משרדנו, בירושלים ובתל אביב, מעניק מגוון שירותים משפטיים לחברות ויחידים הכוללים ייעוץ משפטי, ניסוח חוזה וייצוג בהליכים משפטיים, בוררות וגישור.

 :  :

03-3724722

055-9781688

office@lawoffice.org.il